כיום מכוני פיזיותרפיה ואף מטפלי גופנפש רבים משתמשים בטכנולוגיית גירוי עצבי תת-עורי (tVNS) כאמצעי טיפולי למגוון רחב של מצבים רפואיים ופסיכולוגיים.
מחקרים מדעיים וקליניים המוצגים בטקסט בוחנים כיצד גירוי עצב הוואגוס דרך האוזן החיצונית מסייע בהפחתת תסמיני חרדה, דיכאון ועייפות כרונית, ואף עשוי להקל על תסמיני פוסט-קוביד (Long Covid).
הסקירה הבאה שתקראו מפרטת את המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים, כגון ויסות מערכת העצבים האוטונומית והורדת רמות הורמוני סטרס, תוך הדגשת החשיבות של תדר הגירוי (20 הרץ) להשגת תוצאות מיטביות.
בנוסף, כתבה זו תספק הנחיות מעשיות לשימוש במכשירי TENS ביתיים, כולל בחירת אלקטרודות ומיקומן המדויק על גבי הטרגוס או הקונכייה באוזן.
לבסוף, מודגשים כללי בטיחות קריטיים, כגון איסור שימוש בקרב בעלי קוצבי לב או נשים בהריון, כדי להבטיח טיפול יעיל ונטול סיכונים.
במידה וברשותכם מכשיר טנס ביתי ללא שליטה מדויקת על התדר הספציפי ניתן להשתמש במכשיר בעוצמה נמוכה אך מורגשת לפי ההוראות הנ"ל ביחד קליפס לאוזניים.
שימו לב, במידה וקיים מצב ספציפי לאוזניים כגון במכשיר טנס 24 מצבים שנמכר באתר זה רצוי לבחור בו.
במידה וברשותכם מכשיר טנס 7000 תוכלו לכוונן אותו במדויק לפי ההוראות לתדר המבוקש וגם שנבדק על פי מחקרים רבים כמועיל.
כיצד גירוי חשמלי של עצב הוואגוס עם טנס מסייע לטיפול בבעיות שונות?
- השפעה ישירה על מעגלים עצביים הקשורים לדיכאון במוח: האוזן החיצונית היא המקום היחיד בגוף שבו שלוחות של עצב הוואגוס מגיעות אל פני העור. גירוי חשמלי של אזור זה מפעיל את הגנגליון התחתון, אשר מעביר את האותות לגרעין המסילה הבודדת (NTS) בגזע המוח. מנקודה זו, האותות עוברים ומשפיעים על מעגלים עצביים במערכת הלימבית ובקליפת המוח המעורבים בדיכאון, כגון האמיגדלה, ההיפוקמפוס, ההיפותלמוס, קליפת המוח הקדם-מצחית והלוקוס קורולאוס. בנוסף, נמצא כי הגירוי מווסת את הקישוריות של "רשת ברירת המחדל" (Default Mode Network) במוח, המאופיינת בפעילות חריגה אצל מטופלים הסובלים מהפרעת דיכאון מז'ורי (MDD).
- הגברת שחרור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים): הגירוי החשמלי דרך האוזן מעודד את המוח להפריש רמות גבוהות יותר של מוליכים עצביים חיוניים כמו סרוטונין, נוראפינפרין ואופיואידים אנדוגניים. חומרים אלו קריטיים לוויסות מצב הרוח, להקלה על כאב ולשיפור תסמינים של חרדה ודיכאון.
- הורדת פעילות היתר של ציר ה-HPA: מצבי לחץ כרוני ודיכאון מקושרים לפעילות יתר של ציר ה-HPA (ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה), מה שמוביל להפרשה מוגברת וחריגה של הורמוני דחק כגון ACTH וקורטיזול/קורטיקוסטרון. מחקרים מראים כי גרייה חשמלית של הוואגוס, במיוחד בתדר של 20 הרץ, מווסתת ומפחיתה את פעילות היתר של ציר ה-HPA ומחזירה את הורמוני הדחק לרמות נורמליות, מה שמוביל לשיפור משמעותי בהתנהגויות דמויות-דיכאון.
- הפעלת מערכת העצבים הפאראסימפתטית: עצב הוואגוס מתפקד כמעין "דוושת בלם" של תגובת הלחץ בגוף. הגירוי שלו גורם לשחרור של אצטילכולין, אשר מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית (האחראית על מצב "מנוחה ועיכול") ומדכא את מערכת העצבים הסימפתטית (האחראית על תגובת הלחץ "הילחם או ברח"). תהליך זה מרגיע את הגוף והמוח, משפר את השתנות קצב הלב (HRV), ומפחית את העומס הפיזיולוגי המחמיר מצבי דיכאון.
- אפנון גלי מוח חריגים: תדר הגירוי משפיע באופן משמעותי על התוצאה הטיפולית, כאשר תדר של 20 הרץ (הנמצא בטווח גלי הבטא) עשוי לסייע בוויסות פעילות חריגה של גלי מוח המקושרת למצב רוח שלילי, ללחץ ולדיכאון.
גירוי עצב הוואגוס באוזן (taVNS) וכן במכשירי TENS כדי לסייע בהתמודדות עם כאב כרוני ומיגרנות
מנגנון הפעולה של גירוי הוואגוס להקלת כאב: המחקרים מראים כי גירוי של עצב הוואגוס משפיע על אזורים במוח האחראים על עיבוד כאב. הגירוי משנה את האופן שבו הגוף והמוח תופסים כאב על ידי עידוד המוח לשחרר מוליכים עצביים (נוירוכימיקלים) טבעיים הידועים כמשככי כאב ומרגיעים, כגון סרוטונין, נוראפינפרין ואופיואידים אנדוגניים. יתרה מכך, מחקר שבדק צעירים בריאים מצא כי גירוי עורי של עצב הוואגוס באוזן (taVNS) הביא להפחתה משמעותית בתחושות של כאב ועייפות בזמן ביצוע פעילות גופנית תחת עומס.
יישום קליני למיגרנות וכאב כרוני: השימוש בטכנולוגיה זו נפוץ גם בקליניקות; מרפאות המציעות טיפולים של גירוי חיצוני של עצב הוואגוס באוזן מציינות במפורש כאב כרוני, מיגרנות וכאבי ראש כחלק מרשימת המצבים הרפואיים שבהם הן מטפלות. כמו כן, תרשימים הסוקרים את הספרות המדעית מראים כי תחום הכאב הוא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בהקשר של גירוי עצב הוואגוס באוזן.
שימוש במכשיר TENS לכאב מקומי: מעבר לטיפול החדשני דרך האוזן (taVNS), מכשיר ה-TENS עצמו נועד במקור לשמש ככלי בטוח ויעיל להקלה טבעית על כאבים. אם מדובר בכאב שרירים או מפרקים ספציפי, ניתן להשתמש במכשיר בשיטה הקלאסית: במקום לחבר את הקליפ לאוזן, מניחים לפחות שתי מדבקות (אלקטרודות) ישירות על העור הנקי באזור שכואב, או משני צדדיו. במקרה כזה, בניגוד לגירוי הוואגוס שדורש הגדרות מחמירות, ניתן לדפדף בין התוכניות השונות במכשיר ולבחור בעוצמה ובתדר שמרגישים לכם הכי נעימים ומשחררים.
כיצד להשתמש במכשיר TENS לגירוי עצב הוואגוס ?
הגדרות מומלצות במכשיר ה-TENS:
- מצב (Mode): יש להגדיר את המכשיר למצב רגיל (Normal).
- רוחב פולס (Pulse Width): מומלץ להגדיר בין 100 ל-250 מיקרו-שניות (Microseconds), אם כי קיימים פרוטוקולים המציינים 200 מילי-שניות (Milliseconds).
- תדר (Frequency / Rate): בין 15 ל-30 הרץ (Hz). תדרים של 20, 25 או 30 הרץ הם הנפוצים ביותר לטיפול. חובה לשמור על תדר שאינו עולה על 30 הרץ כדי לעורר את עצב הוואגוס בצורה אפקטיבית.
- עוצמה (Intensity): יש לכוון את העוצמה לרמה נוחה, לרוב בין 1 ל-2 בחוגה (או 4mA עד 8mA). התחושה צריכה להיות עדינה, דגדוג קל או אפילו כמעט בלתי מורגשת (Sub-threshold). בשום אופן אין להגיע למצב של כאב.
- משך ותדירות הטיפול: 10 עד 30 דקות בכל פעם, 1 עד 3 פעמים ביום. מומלץ לא לעבור על 30 דקות של גירוי רצוף, כדי למנוע עייפות מנטלית, וכדי למנוע מצב שבו העצב מפסיק להגיב לגירויים מרוב עומס (Refractory).
אזהרות והנחיות בטיחות למהלך הטיפול עם מכשיר טנס לעצב הוואגוס:
- עוצמת הגירוי (אסור שזה יכאב): הטיפול חייב להיות נוח ונעים, ואסור לו לגרום לכאב בשום שלב. יש להפעיל את המכשיר בעוצמה נמוכה ולהגביר אותה בהדרגה רק עד לגבול הנוחות (סף התחושה). הגדרת עוצמה גבוהה מדי עלולה לגרום לכאב, עומס תחושתי או התכווצויות שרירים לא רצוניות.
- הגבלת זמן הטיפול: אין להשתמש במכשיר ברצף ליותר מ-20 עד 30 דקות בכל סשן. גירוי חושי ממושך מדי של המוח עלול להוביל לעייפות מנטלית, עייפות שרירים, גירוי של העור או ירידה ביעילות הטיפול (מצב בו העצב הופך ל"עמיד" ומפסיק להגיב לגירוי). מומלץ לאפשר זמן התאוששות בין טיפול לטיפול.
- ערנות ומצב כללי: הימנעו משימוש במכשיר אם אתם מרגישים עייפים מדי, לא במיטבכם, וכן מומלץ שלא להשתמש בו בזמן נהיגה.
- הפסקת טיפול: אם אתם חשים תופעות לוואי שליליות (כגון סחרחורת, בחילה, כאב או אי-נוחות) יש להפסיק את הטיפול באופן מיידי ולהתייעץ עם רופא.
איפה בדיוק להניח את האלקטרודות לטיפול בעצב הוואגוס?
- בחירת האוזן: יש לבצע את הטיפול באוזן השמאלית בלבד. שימוש באוזן שמאל נחשב לבטוח יותר ובעל סיכוי נמוך יותר לגרום להאטת קצב הלב (ברדיקרדיה).
- מיקום האלקטרודה החיובית (החוט האדום): יש להשתמש בקליפ לאוזן ולמקם את החלק עם המגע בתוך קונכיית האוזן (Cymba conchae / Concha) או על הטרגוס (Tragus – הבליטה הקטנה בקדמת פתח תעלת השמע).
- מיקום האלקטרודה השלילית (החוט השחור): כדי לסגור את המעגל החשמלי, ניתן להניח קליפ שני באזור נוח אחר על האוזן השמאלית. לחלופין, וזו שיטה נפוצה מאוד, ניתן לחבר את החוט השחור למדבקת TENS רגילה (Pad) ולהדביק אותה על שריר הכתף השמאלית, באזור הצוואר או הגב העליון.
- קליפ עם מגע כפול: אם יש ברשותכם קליפ לאוזן בעל שני מגעים מתכתיים, העניין פשוט יותר – ניתן פשוט לחבר אותו ישירות על הטרגוס (Tragus) באוזן, ואין צורך באלקטרודה או מדבקה נוספת.
- שימוש באלקטרודת גוף: אם לא משתמשים בקליפס כפול, דרך חלופית נוספת תהיה : ניתן להניח את הקליפס (אדום) על האוזן ואת האלקטרודה המדבקת (שחור) על שריר הטרפז השמאלי (שכמה).
דגשי בטיחות חמורים:
בשום אופן אין להניח את האלקטרודות בקדמת הצוואר, על העורק הראשי, על אזור הלב או באופן שבו הזרם יעבור דרך הלב (כמו למשל מדבקה אחת על החזה ואחת על השכמה). כמו כן, חל איסור מוחלט להשתמש במכשיר אם יש לכם קוצב לב, דפיברילטור מושתל, בעיות לב חמורות (Sick heart) או אם אתן נשים בהריון.
על פי המקורות, ישנם מספר מקרים בהם חל איסור מוחלט להשתמש במכשיר ה-TENS, וכן שורת אזהרות בטיחות שיש להקפיד עליהן:
מצבים רפואיים בהם אסור להשתמש במכשיר (התוויות נגד):
- בעלי קוצבי לב ושתלים: אסור להשתמש במכשיר לאנשים עם קוצב לב, דפיברילטור מושתל, קוצב חוט שדרה, או כל שתל אלקטרוני או מתכתי אחר בגוף.
- נשים בהריון: השימוש אסור לנשים בהריון, אלא אם הדבר נעשה בפיקוח רפואי צמוד (למשל במהלך לידה).
- חולי לב: אין להשתמש במכשיר אם אתם סובלים מבעיות לב, לב חולה, תסמונת הסינוס החולה (Sick sinus syndrome) או הפרעות קצב.
- חולי אפילפסיה: השימוש אסור לאנשים הסובלים מאפילפסיה.
מיקומים בגוף בהם אסור להניח את האלקטרודות:
- אזור הלב והחזה: אסור להניח את הרפידות ישירות על הלב, או בצורה שבה הזרם החשמלי יעבור דרך הלב (למשל, אלקטרודה אחת על החזה ואחת על השכמה המקבילה).
- אזור הראש והצוואר: אין להניח את האלקטרודות על קדמת הצוואר, על העורק הראשי, על העיניים או על הפה.
- עור פגוע: אין להשתמש במכשיר על עור פצוע, מגורה, או אזור שיש בו פריחה.
- בהקשר של גירוי עצב הוואגוס באוזן: יש לגרות רק אוזן אחת בכל פעם. ההמלצה הרווחת היא להשתמש באוזן שמאל בלבד, שכן גירוי באוזן זו בטוח יותר ופחות נוטה לגרום להאטה בקצב הלב (ברדיקרדיה).
מקורות ומחקרים נבחרים בהקשר של עצב הווגוס וטנס
1. טיפול בדיכאון באמצעות תדר 20 הרץ
- שם המחקר: Transcutaneous Auricular Vagus Nerve Stimulation at 20 Hz Improves Depression-Like Behaviors and Down-Regulates the Hyperactivity of HPA Axis… (Li S. et al., פורסם ב-Frontiers in Neuroscience, 2020).
- ציטוט מהמחקר: "28 ימים של גירוי taVNS בתדר 20 הרץ שיפרו באופן משמעותי התנהגויות דמויות-דיכאון… תדר של 20 הרץ עשוי להיות התדר האופטימלי… בעל השפעת וויסות טובה יותר על תפקוד ציר ה-HPA [ציר הלחץ] על ידי הפעלת עצב הוואגוס באוזן".
2. היתרונות של גירוי יומיומי בגיל המבוגר
- שם המחקר: Effects of transcutaneous vagus nerve stimulation in individuals aged 55 years or above: potential benefits of daily stimulation (Bretherton et al., פורסם ב-Aging, 2019).
- ציטוט מהמחקר: "נבדקים מעל גיל 55 שהשתמשו במכשיר TENS במשך 15 דקות ביום למשך שבועיים, הראו תוצאות מרשימות שכללו שיפור בהשתנות קצב הלב (HRV), ירידה במתח, ושיפור במדדי דיכאון, שינה ואיכות חיים".
3. השפעה על רשתות במוח בקרב הסובלים מדיכאון
- שם המחקר: Transcutaneous vagus nerve stimulation modulates default mode network in major depressive disorder (Fang J. L. et al., פורסם ב-Biol. Psychiatry, 2016).
- ציטוט מהמחקר: "גירוי עורי של עצב הוואגוס מווסת באופן משמעותי את הקישוריות התפקודית של 'רשת ברירת המחדל' (Default mode network) במטופלים הסובלים מהפרעת דיכאון מז'ורי קלה או מתונה".
4. הפחתת פעילות מערכת העצבים הסימפתטית באנשים בריאים
- שם המחקר: מחקר מאוניברסיטת לידס (Leeds University) על גירוי לא פולשני של עצב הוואגוס בבני אדם בריאים (2014).
- ציטוט מהמחקר: "הגירוי הפחית את פעילות העצב הסימפתטי… הוא העלה את השתנות קצב הלב (HRV) והראה הסטה לכיוון דומיננטיות של המערכת הפאראסימפתטית [מערכת 'מנוחה ועיכול'] בקרב 48 מתנדבים שהשתמשו במכשיר".
5. היפוך תסמיני פוסט-קורונה (Long-COVID)
- שם המחקר: Transcutaneous Auricular Vagus Nerve Stimulation (tVNS) can Reverse the Manifestations of the Long-COVID Syndrome: A Pilot Study.
- מסקנת המחקר: המחקר (מחקר חלוץ) מצביע על כך שגירוי חשמלי דרך האוזן (tVNS) יכול להפוך את המגמה ולשפר את התסמינים המאפיינים את תסמונת ה-Long-COVID (כגון ערפול מוחי, אובדן טעם/ריח ובעיות אוטונומיות).
6. הפחתת עייפות וכאב בזמן מאמץ גופני
- שם המחקר: The effect of transcutaneous auricular vagal nerve stimulation on cycling ergometry and recovery in healthy young individuals (2013).
- ציטוט מהמחקר: "גירוי עצב הוואגוס ייצר הפחתה בכאב ובעייפות במהלך ביצוע פעילות גופנית תחת עומס מטבולי".