מהי כתף קפואה?
כתף קפואה, המכונה גם קפסוליטיס דביק, הוא מצב רפואי המאופיין בכאב ונוקשות ספונטניים סביב מפרק הכתף. מצב זה נפוץ יותר בנשים מאשר בגברים ושכיח במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 40 . התסמונת מתרחשת עקב הידבקויות שנוצרות בקפסולה של מפרק הכתף, מה שמגביל את טווחי התנועה ומוביל לאי נוחות משמעותית . מפרק הכתף הוא מפרק מורכב המסתמך על מנגנון כדור ושקע, וכאשר מתפתחות הידבקויות, הדלקת שנוצרה גורמת לעיבוי והידוק של כמוסת המפרק, מה שמגביל עוד יותר את התנועה.
כתף קפואה היא הפרעה אורטופדית הגורמת לאיבוד הדרגתי של תנועה במפרק הכתף, ולכן שמירה על המפרק פעיל היא חשיבות עליונה. הבנת הטרמינולוגיה הרפואית וההגדרה של כתף קפואה היא חיונית לזיהוי הסימפטומים וההשלכות שלה.
מהו משך השיקום של כתף קפואה?
התסמינים של כתף קפואה מתקדמים בדרך כלל בשלושה שלבים נפרדים: שלב ההקפאה, השלב הקפוא ושלב ההפשרה. במהלך שלב ההקפאה, המטופלים חווים כאב הולך וגובר ואובדן הדרגתי של ניידות הכתף, שיכול להימשך בין שישה שבועות לתשעה חודשים. השלב הקפוא מאופיין בהפחתה משמעותית בכאב אך בנוקשות מתמשכת, ושלב זה יכול להימשך בין ארבעה לשישה חודשים. לבסוף, שלב ההפשרה כולל חזרה הדרגתית של תנועת הכתף, שיכולה להימשך בין שישה חודשים לשנתיים. הכרה בשלבים אלו חיונית להתערבות בזמן וניהול מתאים של המצב.
משך הזמן וההתקדמות של כתף קפואה יכולים להשתנות באופן משמעותי בין אנשים. בממוצע, כל מהלך המצב יכול להימשך בין שנה לשלוש שנים, כאשר כל שלב תורם לציר הזמן הכולל. גורמים כמו גיל, מצבים בריאותיים בסיסיים והגורם הראשוני לחוסר תנועה בכתף יכולים להשפיע על מהירות ומידת ההחלמה. לדוגמה, אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים חמורים וממושכים יותר. הבנת משך הזמן וההתקדמות האופייניים של כתף קפואה יכולה לעזור לחולים ולספקי שירותי בריאות להגדיר ציפיות ריאליות ולפתח תוכניות טיפול מתאימות.
רוב החולים חווים שיפור משמעותי בסימפטומים תוך שנה עד שנתיים, אם כי חלקם עשויים להמשיך עם נוקשות שיורית. כדי למנוע הישנות, חיוני לשמור על משטר אימונים עקבי גם לאחר ההתאוששות. זה כולל תרגילי מתיחות וחיזוק קבועים המותאמים לכתף. בנוסף, הימנעות מפעילויות שעלולות לאמץ את הכתף ושמירה על יציבה טובה יכולה לסייע במניעת אפיזודות עתידיות. הבנת התוצאות הצפויות ואמצעי המניעה מעצימה את המטופלים לנהל את מצבם ביעילות ומפחיתה את הסבירות להישנות.
גורמי סיכון לקפסוליטיס דביק
שינויים הורמונליים
הם יכולים להוות גורם לכתף קפואה, או קפסוליטיס דביק, נפוצה משמעותית יותר בנשים מאשר בגברים. מחקרים הראו שנשים נוטות יותר לפתח מצב זה עקב שינויים הורמונליים שעלולים להשפיע על רקמות החיבור סביב מפרק הכתף. שכיחות גבוהה יותר זו בנשים יכולה להיות מיוחסת גם לגורמים כמו רמות שונות של פעילות גופנית או הבדלים בחוזק השרירים בין המינים. יתרה מכך, לעתים קרובות נשים חוות תקופות של חוסר תנועה, כמו במהלך ההריון או לאחר הלידה, מה שעלול להגביר את הסיכון לפתח כתף קפואה. הסברים פוטנציאליים נוספים כוללים את התפקיד של אסטרוגן והורמונים אחרים בשמירה על בריאות וגמישות המפרקים, שעלולים לרדת עם הגיל או עקב מצבים רפואיים מסוימים.
הגיל כפקטור
מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות כתף קפואה, כאשר המצב הוא נפוץ ביותר בקרב אנשים בני 40 ומעלה. ככל שאנשים מתבגרים, הגמישות של רקמות החיבור סביב הכתף פוחתת, מה שהופך אותן לרגישות יותר לדלקת ולנוקשות. בנוסף, מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים נוטים יותר לחוות תקופות של תנועתיות מופחתת עקב בעיות בריאותיות שונות או פציעות, מה שמגדיל עוד יותר את הסבירות לפתח קפסוליטיס דביק.
תהליך ההזדקנות הטבעי מביא גם לשינויים ניווניים במפרק הכתף, כמו הידלדלות הסחוס והיחלשות השרירים, שיכולים לתרום להופעת מצב כואב זה.
איך תנועתיות משפיעה על המצב?
סיבה שכיחה נוספת לכתף קפואה היא חוסר תנועה ממושך, כאשר מפרק הכתף נשאר לא פעיל למשך תקופה ממושכת. חוסר תנועה זה יכול לנבוע ממצבים שונים, כמו חבישת מנשא לאחר פציעה או ניתוח, מה שמוביל לנוקשות וכאבים בכתף . כאשר הכתף משותקת, הרקמות מסביב למפרק יכולות להתעבות ולהידוק, וליצור הידבקויות המגבילות את התנועה. מצב זה מדגיש את החשיבות של התגייסות מוקדמת ופיזיותרפיה בעקבות פציעות כתף או ניתוחים למניעת הופעת כתף קפואה. התפתחות מצב זה לאחר חוסר תנועה מדגישה את הצורך של חולים וספקי שירותי בריאות להיות ערניים לגבי שמירה על תנועת הכתף כדי למנוע סיבוכים.
מצב בריאותי הגורם לקפסוליטיס דביק
בנוסף, מחלות מערכתיות אחרות כמו הפרעות בבלוטת התריס, מחלות לב וכלי דם ומחלת פרקינסון נקשרו לשכיחות גבוהה יותר של כתף קפואה. מצבים אלו עלולים להוביל לשינויים ברקמות החיבור ולתרום לתהליך הדלקתי המאפיין קפסוליטיס דבק. יתר על כן, חוסר תנועה ממושך של הכתף, בין אם בגלל פציעה, ניתוח או סיבות אחרות, הוא גורם סיכון מתועד היטב, שכן הוא יכול להוביל להיווצרות הידבקויות ולהפחתה בהמשך בניידות המפרק.

אבחון של כתף קפואה
בבדיקה הקלינית של כתף קפואה יש חשיבות עליונה להערכת טווחי התנועה ורמת הכאב. רופאים מודדים בדרך כלל תנועות אקטיביות ופסיביות של הכתף כדי לקבוע מגבלות כלשהן. המטופל עשוי להתבקש לבצע תנועות כגון הרמת הזרוע מעל ראשו, סיבובה פנימי וחיצוני והגעה אל מאחורי הגב. תנועות אלו עוזרות להעריך את חומרת המצב. רמות הכאב נמדדות לעתים קרובות באמצעות סולם כאב, שבו המטופלים מדרגים את אי הנוחות שלהם מ-0 עד 10. הערכה זו מסייעת בהבנת השפעת ההפרעה על פעילויות יומיומיות ומסייעת להנחות תוכניות טיפול.
טכניקות הדמיה ממלאות תפקיד מכריע באבחון כתף קפואה. צילומי רנטגן הם לעתים קרובות הצעד הראשון, מכיוון שהם יכולים לשלול מצבים אחרים כמו דלקת פרקים או שברים שעלולים לחקות את הסימפטומים של כתף קפואה. למרות שצילומי רנטגן אינם מציגים רקמות רכות, הם שימושיים להחרגת אבחנות אלטרנטיביות אלו. MRI (הדמיית תהודה מגנטית) מפורט יותר ויכול לספק תמונות של הרקמות הרכות, כולל קפסולת הכתף והשרירים שמסביב. טכניקת הדמיה זו שימושית במיוחד לזיהוי דלקת ועיבוי של קפסולת הכתף, שהם סימני ההיכר של כתף קפואה. אולטרסאונד הוא שיטת הדמיה נוספת שניתן להשתמש בה כדי להמחיש את מבני הכתף בזמן אמת, והיא מועילה במיוחד להנחיית הזרקות טיפוליות.
אבחנה מבדלת
תסמונת פגיעה בכתף, המאופיינת בכאב במהלך תנועות ספציפיות, יכולה גם לחקות כתף קפואה, אך בדרך כלל מגיבה אחרת לטיפול.
אפשרויות טיפול מקצועיות
פיזיותרפיה ותרופות
טיפולים לא ניתוחיים לכתף קפואה, כגון פיזיותרפיה ותרופות, הם לרוב קו ההגנה הראשון בניהול מצב זה. הפיזיותרפיה מתמקדת בתרגילי מתיחה וחיזוק שמטרתם לשפר את טווחי התנועה ולהפחית את הנוקשות במפרק הכתף.
טכניקות כמו טיפול ידני ותרגילים מודרכים מותאמות לצרכיו הספציפיים של המטופל, ועוזרות בשיקום הדרגתי של תפקוד הכתף. בנוסף, תרופות כגון תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) נרשמות בדרך כלל כדי להקל על כאב ודלקת.
טיפולים אלטרנטיביים הכוללים עיסוי רפואי משולב דיקור
טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור סיני ומערבי וטיפולים כגון עיסוי רפואי, מציעים דרכים נוספות לניהול כתף קפואה. דיקור סיני כולל החדרת מחטים עדינות לנקודות ספציפיות בגוף כדי לעורר ריפוי ולהפחית כאב. דיקור סיני הוכח מחקרית כמשפר את ניידות הכתפיים ומפחית אי נוחות אצל חלק מהמטופלים. עיסוי רפואי, לעומת זאת, מתמקד בהזרמת דם ושיפור טונוס השריר לשיפור התפקוד הכללי של השרירים והשלד. מטפלים ברפואה משלימה עשויים גם להפעיל טיפולי רקמות רכות וטכניקות מתיחה כדי לאזן את מפרק הכתף.
פיזיו לרוב הינו תרגול עצמי בבית ועיסוי ודיקור יהיו עבודה פיזית על הגוף ע"י המטפל, כהשלמה חיונית.
זריקות קורטיקוסטרואידים
עשויות להיחשב גם כדי לספק הקלה מיידית יותר, במיוחד בשלבים המוקדמים של המצב, יש להתחשב גם בתופעות הלוואי שעלולות להגרם. יש שיטענו להתדללות הרקמה ולעיתים הופעת כתמים בהירים בלתי הפיכים בעור.
מכשירים לשימוש ביתי לטיפול בכתף קפואה
עט דיקור – כלי מעולה לכאבי מפרקים, בעת רכישת מכשיר טנס מקבלים במתנה את עט הדיקור. המכשיר עובד על רעיון זהה לטנס, רק בצורה ממוקדת יותר. העט אינו יכול להגיע לכל הנקודות בשכמות ובגב כמו הטנס.
-
עט דיקור סיני חשמלי להקלה על כאב ושרירים תפוסים
180.00 ₪המחיר המקורי היה: 180.00 ₪.139.00 ₪המחיר הנוכחי הוא: 139.00 ₪. הוספה לסל -
מכשיר טנס מקצועי | מכשיר טנס 28 מצבים
425.00 ₪המחיר המקורי היה: 425.00 ₪.369.00 ₪המחיר הנוכחי הוא: 369.00 ₪. הוספה לסל
ניתוח כתף קפואה
כאשר טיפולים לא ניתוחיים אינם מניבים תוצאות משביעות רצון, ניתן לשקול התערבויות כירורגיות. ניתוח ארתרוסקופי הוא אופציה כזו, שבה מבצעים חתכים קטנים סביב הכתף להחדרת מצלמה וכלים מיוחדים להסרת הידבקויות ורקמת קפסולת מפרקים מעובה. הליך זעיר פולשני זה מאפשר זמן החלמה מהיר יותר בהשוואה לניתוח פתוח.
מניפולציה בהרדמה
טכניקה כירורגית נוספת היא מניפולציה בהרדמה (MUA), שבה המטופל מוכנס להרדמה כללית, והמנתח מזיז ידנית את הכתף כדי לשבור רקמת צלקת. בעוד ש-MUA יכול להיות יעיל, הוא נושא סיכונים כגון שברים או נקעים, ולכן הוא שמור בדרך כלל למקרים חמורים.
טיפול עצמי בכתף קפואה
- אבחון מוקדם יכול למנוע מהמצב להחמיר. התייעץ עם איש מקצוע רפואי ברגע שמופיעים סימפטומים כדי לדון באפשרויות טיפול אפשריות כמו פיזיותרפיה ועיסוי רפואי.
- פעילות גופנית קבועה ומתיחות – עסוק בפעילות גופנית סדירה לשמירה על תנועתיות וכוח הכתפיים. שלב מתיחות ותרגילים ספציפיים לכתף בשגרה שלך כדי לשמור על גמישות המפרק. דוגמאות כוללות מתיחה חוצת גוף ומתיחה של מגבת. עקביות היא המפתח למניעת חוסר תנועה שעלול להוביל לכתף קפואה.
- שמור על יציבה טובה- תרגל יציבה טובה, במיוחד אם יש לך אורח חיים בישיבה או הינך עובד ליד שולחן במשך שעות ארוכות. יציבה לקויה יכולה לתרום לכאבים ונוקשות בכתף. ודא שתחנת העבודה שלך מוגדרת בצורה ארגונומית, עם צג המחשב שלך בגובה העיניים והכיסא שלך תומך בגב התחתון. בדוק באופן קבוע את היציבה שלך ובצע התאמות לפי הצורך.
- חזרה הדרגתית לפעילויות- אם הייתה לך תקופה של חוסר תנועה בכתף עקב פציעה או ניתוח, חזור בהדרגה לפעילות הרגילה שלך. הימנע מתנועות פתאומיות ואינטנסיביות שעלולות לאמץ את הכתף. התחל עם תרגילים קלים והגבר בהדרגה את האינטנסיביות. גישה זו מסייעת במניעת פציעה חוזרת ותומכת בתהליך הריפוי.
תרגילים לשיקום והחלמה של כתף קפואה בבית
שיקום והחלמה יעילים מכתף קפואה מסתמכים במידה רבה על פרוטוקולי פיזיותרפיה מובנים היטב. פרוטוקולים אלה כוללים בדרך כלל סדרה של תרגילים שנועדו לשחזר את תנועת הכתף ולהפחית את הנוקשות.
- תרגיל נפוץ אחד הוא הנפת המטוטלת, כאשר המטופלים רוכנים קדימה ונותנים לזרועם להשתלשל, תוך כדי תנופה עדינה במעגלים כדי לקדם את תנועת המפרק.
- מתיחת המגבת, הכוללת החזקת מגבת מאחורי הגב בשתי הידיים ומשיכתה בעדינות כלפי מעלה כדי למתוח את שרירי הכתפיים.
- טיפוס על קיר, שבהם מטופלים משתמשים באצבעותיהם כדי "ללכת" במעלה קיר, עוזרים לשפר את כיפוף הכתפיים. תרגילים אלו מטרתם להגדיל בהדרגה את טווח התנועה ולהקל על הכאב, ובסופו של דבר לשחזר תפקוד תקין של הכתף .
- עיגולי כתפיים – תנועות מעגליות עם הכתפיים קדימה ואחורה.
לסיכום
כתף קפואה, או קפסוליטיס, הוא מצב המאופיין בכאבי כתף ספונטניים ובתנועתיות מוגבלת, המשפיע לרוב על נשים ואנשים מעל גיל 40. בעוד שאבחון מוקדם וטיפולים לא ניתוחיים כמו פיזיותרפיה יכולים להיות יעילים ביותר, זמן ההחלמה הממושך והעלויות הנלוות יכול להציב אתגרים משמעותיים. חינוך מטופלים, פיתוח תכניות שיקום מקיפות ובחינת טיפולים אלטרנטיביים יכולים לסייע בהפחתת חלק מהמגבלות הללו. בסופו של דבר, גישה מאוזנת המתייחסת הן להיבטים הפיזיים והן להיבטים הרגשיים של המצב יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר של המטופל ולשיפור איכות החיים.