שברי מאמץ: תסמינים, דרכי התמודדות וטיפול

מהם שברי מאמץ?

שברי מאמץ הם סדקים זעירים בעצם הנגרמים משימוש יתר. השברים נובעים מעומסים מוגזמים חוזרים ונשנים על העצמות הגורמים לחוסר איזון בין ספיגת העצם להיווצרותה, עד להיווצרות סדקים.

התסמינים הנפוצים כוללים כאב ורגישות בעת נגיעה באזור, נפיחות סביב האזור וקושי ללכת או לשאת משקל, כשאיזורי הפגיעה הנפוצים הם בשוק (עצם הטיביה), בכפות הרגליים, באגן, מפרק הירך ולמעשה שברים באזורים נושאי משקל של הגוף.

עלייה פתאומית במשך הזמן, בעצימות או בתדירות של פעילות גופנית ללא תקופות מנוחה מספקות עלולה להוביל לשברים זעירים ואף לשבר ממשי ללא טיפול נאות. זו גם הסיבה שמדובר בפציעות שכיחות בשימוש יתר או ונפוצות מאוד אצל ספורטאים ומתגייסים לצבא.בתקופות של פעילות גופנית אינטנסיבית, בניית העצם מפגרת אחרי ספיגת העצם ויכול להיווצר מצב של מיקרו סדקים.

בעולם הספורט ישנן פציעות רבות כתוצאה משימוש יתר (כגון: דלקת בגיד אכילס, כאב ואי נוחות בעצמות וברצועות המסרק, וכן כאבים ברצועות והגידים בברך, אבל במקרה של שברי מאמץ פוטנציאל לפציעה קשה יותר עם זמן החלמה ארוך יותר מכל הפציעות בקטגוריית פציעות שימוש יתר.

הטיפול בשברי מאמץ כרוך לרוב במנוחה מוחלטת, ובמקרים חמורים יותר, ניתוח לייצוב השבר. מדרסים לשברי מאמץ נועדו להפחית לחץ על האזור, ולאפשר לו להחלים כראוי. הם יכולים גם לעזור לשמור על יישור העצם ולהגביר את התמיכה, מה שיכול להפחית את הסיכון להישנות.

מהם התסמינים לשברי מאמץ?

• כאבים בזמן מאמץ – הכאב יתגבר בזמן מאמץ ולא יפחת בניגוד לתופעה דומה בשם שין ספלינט ששם הכאב יפחת.
• כאב מקומי – האורתופד ימשש ונרגיש כאב בנקודות מסוימות. הכאב ימשיך גם לאחר הפעילות ואף לעיתים בלילה.
  כדאי להגיע לבדיקה אצל אורתופד ברגע שיש כאב לפני שהמצב הופך לבלתי נסבל.
• בצקות – לעיתים יופיעו בצקות באיזור הפגוע.

מהם גורמי הסיכון לפתח שברי מאמץ?

גורמי הסיכון מחולקים לקטגוריות פנימיות וחיצוניות.

גורמי סיכון פנימיים

• גורמים מכניים כמו צפיפות העצם – אוסטיאופורוזיס. אנשים עם עצמות דלילות וחלשות עלולים להפוך פעילויות יומיומיות לגורם סיכון לפתח שברים אלו [2].
• מבנה אגן – מבנה אגן שגורם להטיה פנימה של האגן שגורם ללחץ בלתי אחיד על העצמות וקריסה של כף הרגל.
• פלטפוס – קריסה פנימית של כף הרגל עקב חולשת הרצועה בכף הרגל יכולה לגרום לעומסים על שרירי הרגליים.
  מדרסים בהתאמה אישית נמצאו כיעילים במניעה של שברי מאמץ עקב ספיגת הזעזועים והתמיכה שמוענקת לקשת כף הרגל במיוחד בעת פעילות ספורטיבית.
  
• שינויים במבנה השלד או העצמות – שינויים אלו יביאו לשינוי ביציבה ופיזור לחצים לא אחיד בכפות הרגליים ובמעלה השלד, שינויים כגון: קשת גבוהה בכף הרגל, הבדל באורך הרגליים, חיבור בין עצמות כף הרגל, נטייה החוצה של כף הרגל. מדרסים יכולים לתרום לאיזון הלחצים ושיפור היציבה.
• גורמים פיזיולוגיים כמו קצב בלתי מאוזן של בניית העצם ע"י גופינו, גמישות וחוזק שרירים וסיבולת [1]. חולשת שרירים ועומסים מרובים על השרירים- עלולים לגרום לשינויים ביציבה וכאבי רגליים אשר יכולים להוביל לתופעה.
• חוסר פרופורציות ושאיפה למושלמות– תכונות פסיכולוגיות שעלולות להשפיע על היקף הפעילות הספורטיבית כגון פרפקציוניזם וחרדה עשויות גם לתרום לסיכון לתופעה [1].
• גיל- גברים מגיעים לשלבים האחרונים של בגרות ברקמות העצם שלהם כשהם בני 19. כדאי לשים תשומת לב יתרה לסרגל המאמצים במיוחד באזור הגילאים הזה.
  נקבע על ידי מדענים צבאיים שחקרו את ההשפעות של פעילות גופנית על בריאות העצם, ככל שאנשים עוברים את גיל 19 ועד לבגרות, הסיכוי לשברים פוחת באופן משמעותי
• מגדר – הוכח הקשר בין הפרעות במחזור החודשי וחוסר איזון הורמונלי לשכיחות שברי מאמץ אצל נשים. הסיבה היא המצב האסטרוגני אשר עלול להוביל לירידה בצפיפות המינרלים בעצם ולסיכון מוגבר.
• תזונה– תזונה לקויה עם חוסר בויטמין די, הגבלה קלורית.

גורמי סיכון חיצוניים

• גורמים מכניים כמו משטח ריצה עם חיכוך גבוה, משטח קשה ללא בלימת זעזועים יהיה בעייתי, מדרסים יעזרו בבלימת זעזועים ותמיכה נכונה .
• הנעלה לא מתאימה – ללא ספיגת זעזועים או תמיכה, מדרסים מותאמים אישית אשר יבלמו זעזועים אביזר מומלץ וקריטי בטיפול ובמניעת שברי מאמץ. שברי מאמץ מתרחשים לרוב כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות ויכולים להיגרם מריצה או קפיצה על משטח קשה.  חשוב לציין שהשברים מתרחשים רק כאשר העצם מועמסת על ידי משקל רב מדי מהר מדי. נעליים ומדרסים מותאמים כהלכה חיוניים להפחתת הסיכון לפציעות אלו. נעליים צריכות לספק תמיכה, ריפוד ובלימת זעזועים לכף הרגל.
• סרגל מאמצים לא נכון בעת אימון גופני – לדוגמא אדם שלא מתאמן ורץ באופן קבוע ופתאום רץ בעצימות גבוהה בבת אחת, צריך לתת זמן החלמה לגוף. [1].

טיפול בשברי מאמץ

• פיזיותרפיה וטיפולי רפואה משלימה – עיסוי לשברי מאמץ חשוב מאוד להזרמת דם לאזור הפגוע וחשוב לתהליך השיקום. דיקור סיני לשברי מאמץ וגם דיקור מערבי מומלצים לעיתים קרובות לזירוז ההחלמה, הטיפולים השונים יכולים לעזור להחזיר כוח וגמישות לאזור הפגוע.
• תרגילים כגון מתיחה, חיזוק ושיווי משקל הם מרכיבים חשובים בתוכנית טיפול מותאמת אישית. חשוב גם לאפשר לאזור מספיק זמן לנוח ולהחלים, מנוחה היא המפתח.
• מנוחה וחזרה הדרגתית– הטיפול כולל מנוחה של העצם הפצועה, ולאחר מכן חזרה הדרגתית ומפוקחת ע"י פיזיותרפיסט לספורט לאחר שחרור מהכאבים.
• סד – עדויות עדכניות תומכות בשימוש בסדים כדי להפחית את הכאב ולצמצם את הזמן עד לחזרה להשתתפות מלאה או לעצימות של פעילות גופנית.
• מדרסים בהתאמה אישית  יכולים לעזור, על ידי מתן ריפוד ותמיכה נוספים לאזור. לדוגמה, מדרסים בולמי זעזועים יכולים להפחית את הפגיעה והלחץ על כפות הרגליים, מה שיכול להקל על העיסוק בפעילות גופנית מבלי להחמיר את הפציעה.
• מכשיר טנס – מכשיר להקלה על כאב אשר מתלווה לתהליך הרפואי, משמש שנים רבות במטפלים ופיזיותרפיסטים ואף בשימוש מחלקות שונות בבתי החולים. לקריאה מעמיקה על מכשיר טנס ניתן להיכנס לכתבה מה זה מכשיר טנס? 
• תזונה נכונה– צריכת חלבון וסידן, תוסף תזונה קולגן, תרופות סבתא שונות לשברי מאמץ לעיתים יגיעו בתור צמחי מרפא שונים כגון: פרע מחורר, קיפודנית, סינפיטיון רפואי ושבטבט יכולים לעזור כמובן בהתייעצות עם רופא.
• המלצות ומעקב הרופא המטפל – לעיתים יינתנו משככי כאבים, כגון פרצטמול ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות. סד בעת הצורך.

החלמה משברי מאמץ – זמן משוער

זמן המנוחה והחלמה ינוע בין 6-12 שבועות. כדי להחלים משברי מאמץ המנוחה היא הכרחית, ככל שנמשיך במאמצים נחמיר את המצב ואף לעיתים נגיע לשבר מלא, ליווי מוסמך של פיזיותרפיסט הינו חובה והוא יתווה את הדרך ביחד עם הרופא עבור משך המנוחה וחזרה הדרגתית לפעילות.

שילוב טיפולי רפואה משלימה כגון דיקור מערבי, עיסוי רפואי, דיקור סיני מומלצים לתמיכה בתהליך.

זמן האיחוי:

• עצמות המסרק – בין שישה לשמונה שבועות.
• עצם השוקה (טיביה) – ארבעה לשישה שבועות.
• עצם הירך – שישה עד עשרה שבועות. לעיתים יומלצו קביים ללא דריכה בכלל כדי לא להגיע לשבר אמיתי.
• עצם האגן – שישה עד עשרה שבועות.

שברי מאמץ ברגל

רוב שברי המאמץ ברגל אינם מסובכים וניתן לטפל בהם על ידי מנוחה והגבלה מהפעילות המזרזת. תת-קבוצה של שברי מאמץ יכולה להוות סיכון גבוה להתקדמות לשבר מלא, איחוד מושהה או אי-איחוד.

מקומות ספציפיים לסוג זה של שבר מאמץ הם ברגל: צוואר הירך, הפטלה, קליפת המוח הקדמית של השוקה, המאליאולוס המדיאלי, הטלוס, הנביקולרי הטרסלי, המטטרסל החמישי והססמואידים הגדולים של הבוהן.

על פי כתב העת של האקדמיה האמריקאית למנתחים אורתופדיים שברי מאמץ ברגל הם פציעות שכיחות בקרב ספורטאים ומתגייסים לצבא. למרות שהשכיחות המדווחת באוכלוסיית האתלטיקה הכללית היא פחות מ-1%, השכיחות בקרב רצים עשויה להגיע ל-20%.

בסקירה של 370 ספורטאים עם שברי מאמץ, השוקה הייתה העצם המעורבת ביותר (49.1% מהמקרים), ואחריה הטרסלים (25.3%) והמטאטרסלים (8.8%)1. שברי מאמץ דו-צדדיים התרחשו ב-16.6% מהמקרים. עם הדגש הגובר על פעילות גופנית לקשישים, אין להתעלם מהתופעה באוכלוסייה זו.

שברי מאמץ ברגליים מאוד נפוצים בכל סוגי הספורט- למרות שמדובר בשברים שתוארו כמעט בכל עצם, הם שכיחים יותר בעצמות נושאות המשקל של הגפיים התחתונות.

מיקומים אנטומיים ספציפיים לשברים עשויים להיות קשורים לענפי ספורט שונים, כגון ההומרוס בספורט זריקה, הצלעות בגולף ובחתירה, עמוד השדרה בהתעמלות, הגפיים התחתונות בפעילויות ריצה וכף הרגל בהתעמלות.

שברי מאמץ בכף הרגל

שבר המאמץ בכף הרגל יגיע בדומה לשברי מאמץ בחלקים אחרים בגוף עקב עומסים חוזרים ונשנים וסרגל מאמצים לא נכון, הוא יופיע כקו דקיק כשערה בצילום הרנטגן ומשם שמו HAIRLINE FRACTURE .
משך ההחלמה משתנה בהתאם למיקום המדויק בכף הרגל ובממוצע בין שישה לשמונה שבועות.

התהליך יכלול תהליך פיזיותרפיה, טיפולי רפואה משלימה, מדרסים לשברי מאמץ בכף הרגל וחזרה הדרגתית מפוקחת לפעילות. בדרגות חמורות של לעיתים תתבצע התערבות כירורגית.

שברי מאמץ בצבא – למה זה קורה?

5% עד 10% מכל הפציעות הקשורות לספורט הן שברי מאמץ [2]. מתגייסים וספורטאים צבאיים נוטים במיוחד לפתח שברים אלו בשל הדרישות הגופניות הגבוהות שלהם, ושכיחותם גדלה עם הזמן עקב תוכניות ספורט ואימונים אתלטיים תובעניים יותר פיזית [2]
פעילויות חדשות, כגון ריצה על גבעה או ריצה על משטח קשה, עשויות להיות גורמים תורמים.

מחקרים עדכניים מראים שעד גיל 19 הסיכויים ללקות בשברי מאמץ הם הגדולים ביותר, זהו השלב שבו אנו מגיעים לבגרות בהתפתחות הרקמות ועדיין יש רגישות רבה לפציעות.

מדרסים לחיילים בעלי בולמי זעזועים יכולים לתמוך בקשת כף הרגל, לשפר את היציבה ולהוריד עומסים גופניים.

מדרסים  הינם מוצר חשוב גם למניעה וגם לתהליך ההחלמה עצמו מפציעה כזו. שברי מאמץ בצבא הינה פציעה אשר מצריכה מנוחה של מספר חודשים, טיפולי פיזיותרפיה וטיפולי רפואה משלימה ואין לזלזל בה.

בגילאים אלו החיילים לרוב אינם מודעים לסכנות של אימון יתר [6]. עלייה פתאומית במשך, בעצימות או בתדירות של פעילות גופנית ללא תקופות מנוחה מתאימות יכולה להוביל לעלייה בפעילות האוסטאוקלסטית.

עליה בתדירות יכולה לגרום להפחתה בחוזק העצם, מה שהופך את העצם לרגישה יותר לשברי מיקרו. הצטברות מיקרו שברים אלו לאורך זמן עלולה להוביל בסופו של דבר להתפתחות של השברים [6].

מחקרים הצביעו על כך שאימון יתר הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לשברים אלו[6]. יתר על כן, עייפות שרירים והשפעה חוזרת על משטחי אימון קשים הם גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לפתח שברי מאמץ [6].

דרכי מניעה

• פעילות ספורטיבית נכונה – מניעת השברים מושגת בצורה היעילה ביותר על ידי העלאת רמת הפעילות הגופנית באיטיות, חימום ומתיחות נאותים לפני האימון.

• תרגילי אימון כוח צריכים להיכלל בשגרה כדי לשפר את צפיפות העצם [4].

• לגוון בפעילות הספורטיבית ולא לדבוק בסוג ספורט אחד.

• שמרו על סגנון ריצה עדין. נחיתה על קדמת הרגליים עשויה לרכך את הנחיתה באופן ניכר.

• גיוון במשטחי ריצה שונים.

• אל תרוצו, לפחות לא בהתחלה, רק על הכביש או המדרכה.

• מנוחה- יש להימנע משרירים עייפים ובלתי מתואמים שכן עייפות של שרירים אלו יכולה לתרום לגורם להופעת השברים [5]. הסיבה לכך היא התכווצויות שרירים אקטיביות הנדרשות ליציבות כף הרגל במהלך נשיאת משקל.

• תחזוקה שוטפת לגוף – ע"י טיפולי רפואה משלימה שונים כגון עיסוי רפואי, דיקור סיני כדי להזרים דם בשרירים חלשים וכואבים ולגרום לגוף בריא וחזק.

• תזונה – תזונה בריאה ומאוזנת, חלבון וסידן אשר תורמים לבריאות העצמות.

• הנעלה – שימוש במדרסים בהתאמה אישית מרופדים היטב ובנעליים מתאימות.

מדרסים לשברי מאמץ – כמניעה ופתרון

מדרסים בהתאמה אישית יכולים לעזור בתהליך זה על ידי מתן ריפוד ותמיכה נוספים לאזור. לדוגמה, מדרסים בולמי זעזועים יכולים להפחית את הפגיעה והלחץ על כפות הרגליים, מה שיכול להקל על העיסוק בפעילות גופנית מבלי להחמיר את הפציעה.
במאמר שפורסם ב AMERICAN FAMILY PHYSICIAN השימוש במדרסים בולמי זעזועים הוכח כמונע שברי המאמץ ותגובות מאמץ של הגפיים התחתונות. נתון זה נתמך על ידי מטה-אנליזה.
/RCTs ברמת ראיות A, הנחשבות לרמה הגבוהה ביותר של ראיות [10].

אילו בדיקות רפואיות יכולות לזהות שבר מאמץ?

לאבחון שברי מאמץ לרוב האורתופד יאשר את האבחנה לאחר שערך תשאול וע"פ התסמינים השונים ובנוסף ביצוע בדיקות קליניות ספציפיות.
לעיתים האורתופד יפנה לבדיקות שונות כגון: רנטגן, אם אר איי, בדיקת מיפוי עצמות .

שברי מאמץ – סיכום

שברי מאמץ הם סדקים זעירים עקב מאמץ יתר מתמשך, זוהי פציעת ספורט לא נפוצה בעלת פוטנציאל לגרימת שבר מלא ואין להקל בה ראש. מנוחה למספר שבועות עד חודשים בהתאם להמלצת הרופא והפיזיותרפיסט המלווה, מדרסים מותאמים אישית וטיפולי רפואה משלימה הם חלק חיוני בתהליך הריפוי.\

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף או להתחיל לטפל בשברי המאמץ מוזמנים ליצור איתי קשר!

הקליניקה שלי נמצאת בשכונת בבלי בצפון תל אביב ולרשותכם מגוון טיפולים כגון דיקור סיני, עיסוי רפואי ומגוון כלים נוספים, אשמח לעזור לכם וללוות אתכם בתהליך!

מקורות

1. Risk Factors for Stress Fractures.
2. STRESS FRACTURES : Clinical History and
   Physical Examination.
3. FOOTWEAR AND STRESS FRACTURES.
4. Stress Fractures.
5. Stress Fractures in 51 Runners : Clinical
   Orthopaedics and Related Research®.
6. High-Risk Stress Fractures: Evaluation and
   Treatment : JAAOS – Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons.
7. . Taking a holistic approach to managing
   difficult stress fractures.
8. . Stress Fractures: Diagnosis, Treatment, and
   Prevention | AAFP.
9. . Stress Fractures in Athletes : Topics in
   Magnetic Resonance Imaging.
10. . Common Stress Fractures | AAFP.  

כתבה זו אינה בגדר ייעוץ או המלצה רפואית ויש להיוועץ עם גורם רפואי מוסמך !