מה ההבדל בין המילה לחץ למילה סטרס? לחץ הוא מכבש הלחצים שמופעל עלינו וסטרס זו התוצאה הגופנית והנפשית שאנו חווים כתוצאה מהלחצים. אז מה עושים? עובדים על התגובה שמגיעה לאחר האירוע שיש בו לחץ וכך נחווה פחות סטרס.  כדי להגיב נכון כדאי להכיר את המנגנון ואת סוגי הלחצים השונים על מנת להגיב בפרופורציה הנכונה .

כולנו, במיוחד בישראל, נמצאים תחת מכבשי לחצים שונים, אבל לא כל הלחצים פוגעים בתפקוד שלנו. אם כך היה הדבר, לא היו ענפי ספורט תחרותי או ספורט אקסטרים – בני אדם שלחץ גורם להם לפרוח. כשנבין איך המנגנון עובד תהיה לנו סימפתיה לעצמנו ולסביבה, נדע להגיב לאחר שמופעלים עלינו מכבשי לחצים ונמנע את מצב הסטרס הקיצוני.

מהו לחץ? מה קורה בגוף?

התגובה ללחץ המהווה איום היא פעולה הישרדותית, שרשרת של תגובות כלפי איום. בימי האדם הקדמון זו הייתה תגובה של התמודדות ישירה או בריחה פיזית. גם כיום התגובה זהה אלא שמדובר באיומים של התקופה המודרנית.

הפעולה הפיזית שקורית מתחילה במוח, כשההיפותלמוס שהינו מרכז שמזהה לחצים במוח מזהה סכנה הוא מכין אותנו למצב קיצון:
*שחרור אדרנלין למחזור הדם ע״י מערכת העצבים הסימפתטית. הדבר גורם לעליה בלחץ הדם וקצב פעימות הלב אשר מעירים את הגוף ומעלים את רמת האנרגיה לפעולה. לעיתים עקב הזרמת יתר יתנקז הרבה דם מהמוח והוא יסבול מחוסר חמצן והתגובה הגופנית תתבטא בקיפאון או התנהגות לא הגיונית.

על מנת לתדלק את השרירים ולגרום לנו לתפקד טוב יותר גופנית במצב קיצון, המערכת האנדוקרינית תשחרר את הורמון ה stress המרכזי שיגביר את רמת הגלוקוזה בדם. המערכת האנדוקרינית תגרום לשרירים ולגופינו לתפקד בצורה יעילה יותר  תחת הלחץ האקוטי.  כמו כן, במצבי הישרדות קיצוניים היא תגרום לנו לתפקד ברמה על אנושית.

הגוף יתאקלם בהתאמה להגנה עצמית כלומר, הנשימה תהיה חזקה יותר, האנדורפינים שהם נוגדי כאב ישתחררו בגוף, כדוריות לבנות יתגברו את מערכת ההגנה וכדוריות אדומות ישתחררו כדי לשאת יותר חמצן.

במצב לחץ מיידי אשר חולף מהר הגוף יסתגל בחזרה ע״י המערכת הפרא סימפתטית.

במצב לחץ מתמשך של כמה ימים ומעלה ייקח לגוף זמן להשתקם לאחר שנגמר האירוע.

אם האיום מהווה מטרד קבוע, הלחץ בעצם איננו פוסק ואין הזדמנות לגוף לחזור לאיזון כי הוא מפריש תמיד את הורמון הסטרס והוא בקרב תמידי. המערכת בשלב מסוים תכנס לתשישות ולא תתפקד כראוי. עקב הדריכות הגופנית ובגלל המצב הפסיכולוגי רמת הגלוקוזה בדם תרד באופן שעלול להיות מסוכן וכך לרוקן את האנרגיה בגוף.

בעיות שונות יכולות להופיע עקב סטרס:

לחץ

כמובן שהיינו מעדיפים להימנע מלחץ שמתבטא במתחים נפשיים וגופניים. בעבודה אנו נתקלים בלחץ שמגיע מהספק או ביצועים שגורמים לנו לתחושה של איבוד שליטה. 

איבוד השליטה גורם לנו לחשוב פחות בבהירות ולקבל החלטות שגויות ולא הגיוניות. כאשר אנו נמצאים תחת מתחים גדולים נוצרת התגובה הנפשית והפיזית שהינה לחץ. קצב החיים גורם לנו לאבד מרוח הנעורים וליהנות פחות מההנאות הקטנות של החיים.

כדי למנוע מהלחץ לפגוע בתפקודנו אנו צריכים להכיר את הסימפטומים של הלחץ והגורמים ללחץ- על מנת למנוע אותו מלכתחילה. כתבה זו תציע דרכים למתן את הלחץ ולשלוט בו.

 

לחץ טוב ולחץ רע

לחץ רע- לרוב לחץ רע יהיה הדרגתי עד שיגיע לכמות יתר של לחץ. כמות גבוהה גורמת לנו לעיתים להתייאש, העניינים יוצאים משליטה. במצב כזה יכול לצאת המשפט מפינו ״אני לחוץ!״

לחץ טוב- עוזר לנו להתמודד עם אתגרים. דוחף אותנו קדימה ונותן לנו תמריץ חיובי. הוא אשר מביא אותנו להישגים חיוביים וגורם לנו להיות ערניים לחיים.

כדאי לזהות מתי היכולות הטבעיות שלנו להתמודד עם הלחץ מתחילות להישחק ומתי אנו מתחילים לחוות סימפטומים- הזיהוי המוקדם הינו הזמן להתחיל לנקוט בצעדים מניעתיים.

מהם הסימפטומים ללחץ?

  • תגובה לא פרופורציונלית לבעיה והתנהגות לא נעימה.
  • חוסר יכולת לארגן את המחשבות באופן הגיוני כדי להתמודד עם סיטואציות נכון, מצב זה יכול לפגוע בביטחון העצמי.
  • חוסר ריכוז, עייפות ותפקוד לקוי.
  • ויכוחים ועצבנות
  • בריחה מהמציאות ע״י אימוץ הרגלים מזיקים
  • מצב רוח ירוד באופן קבוע ותחושה שאין מוצא לתחושת הלחץ
  • תחושה של איבוד שליטה עקב חוסר אונים בגלל מולטיטסקינג
  • הגוף מדבר- כאבי שרירים, כאב עצבי, כאבי ראש, דופק מהיר, הזעה, פריחות בעור, כאבי בטן.

דרכים שליליות שאנשים בוחרים בהם על מנת לפתור מצוקה ויוצרות מתח נוסף:

  1. הכחשה או התעלמות מהבעיה.
  2. חיפוש ריגושים – כהסחת דעת
  3. דאגת יתר – שקיעה במחשבות ללא נקיטת פעולות.
  4. תקשורת שלילית – כעס, ציניות או בכי רב.
  5. דחיינות- רק לא להתמודד.
  6. שקיעה בדכדכת או דיכאון.

אם עברתם על הסימפטומים ודרכי ההתמודדות השליליות ואתם חווים הזדהות עם הכתוב כדאי להתחיל לפעול. הדבר הראשון הוא הכרה שאלו הם הסימנים אשר מראים שאתה בלחץ ואימוץ. שימו לב שההרגלים השליליים רק יגבירו את הלחץ עוד יותר!

התמודדות עם סטרס – מה עושים כדי להפחית מתח?

הפרוש הראשוני של המצב המלחיץ במוחכם יקבע תגובת שרשרת חיובית או שלילית לגופינו ונפשינו.

צורה חיובית : נוכל לפרש סיטואציה מלחיצה בצורה חיובית כמרגשת וממריצה. כאתגר בר השגה ובצורה כזו הגוף יעניק לנו את התמריץ כדי לתפקד בצורה טובה.

צורה שלילית: נפרש את הסיטואציה כמאיימת או מתסכלת ( ציפיות יתר ומשקל על הכתפיים בעבודה) התוצאה תהיה לחץ.

חשוב להבין שרגש מגיע לאחר מחשבה מסוימת. קודם נבחן סיטואציה ונחשוב ולאחר מכן יופיעו רגשות. כדי לשנות את הרגשות שלנו אנו מוכרחים לאמץ תפיסה חיובית!

שימו לב אם יש לכם רגשות שליליים שאינם משוחררים מהמערכת. חפשו רגשות שהפכו לבעיות ארוכות טווח מורכבות יותר: חרדה, תוקפנות, דכדכת או דיכאון.

מה יכול לגרום ללחץ? איך הבנת הגורמים משרתת אותי?

רוב הגורמים לסטרס נובעים מלחץ שאינו באשמתנו.

איננו עוצרים לרגע לחשוב במהלך הסיטואציה המלחיצה בכדי להבין את הגורמים ללחץ אשר גורמים לסטרס פיזי ונפשי. בואו ונבין מה מנווט וגורם ללחץ ונפעל לשינוי.

דחפים פנימיים

היו מודעים לדחפים הפנימיים המניעים את התנהגותכם. אלו הם הכוחות הפנימיים שלנו הנותנים לנו מוטיבציה ולעיתים אנו נופלים ליתר מוטיבציה במקום מוטיבציה בריאה. אלו הם דחפים שאמורים לקחת אותנו קדימה לעיתים מוקצנים וגורמים לסטרס. האם אתה מזהה בעצמך אחד או יותר מהדחפים הללו שכרגע אינו.ם באיזון? נסה לעשות עבודה פנימית ולווסת אותם בתוך תוכך.

  1. להיות חזקים בכל מחיר – דחף זה בד"כ גורם לך להתמודד היטב עם מצבי לחץ. תהיו חזקים אך אל תתביישו לבקש עזרה כשצריך!
  2. להיות פרפקציוניסטים– שימו לב שיש לכם יכולת לדיוק שהינה משרתת אתכם. אך אל תבזבזו את הזמן על דברים שוליים מידי ותאצילו סמכויות.
  3. לנסות בכל הכח– תשקיעו מאמץ אבל תדעו מתי לנוח ולעצור.
  4. להספיק יותר– האם אתם אנשים שיש להם דחף בריא של להספיק יותר לפעמים במצבי לחץ? שימו לב ליתרון אך גם לזה שזה גורם לטעויות ופספוסים ודווקא להספק נמוך.
  5. לרצות אנשים– ריצוי יתר רק גורם לאנטגוניזם כלפיכם. שמרו על המצפן הפנימי שלכם.

סטרס בחיי היום יום

בצעו הערכה מדויקת של חייכם על דף על מנת להצביע על הגורמים המזמנים אצלכם לחץ, הכירו בגורמים והעלו רעיונות פרקטיים לאחר קריאת המדריך. להכיר בהם ולדבר עליהם זו הליכה בדרך לפתרון.

  • הצטברות טרדות ו TODO LIST : בנפרד אולי זה בסדר, המון דברים קטנים ביחד זה קשוח. בנפרד יכול להיות ולא היה שום מטרד אך הכמות הגדולה מורידה את רמת האנרגיה שלנו.
  • אירועים משמעותיים שליליים: משברים, מוות, סיום נישואים, דברים פתאומיים אשר מביאים אותנו לקצה היכולות וישנו קושי רב.
  • אירועים משמעותיים חיוביים גדולים : יש להם את היכולת לגרום לסטרס בדיוק כמו שליליים. מצבים כגון מעבר דירה או חתונה יכולים להוות השפעה משמעותית על חיינו בצורה כזו שנצטרך לבצע שינויים גדולים אישיים ולפיכך נחווה סטרס.
  • החיים לא עוצרים ואנו מזדקנים: לקראת גיל העמידה ההורמונים פוחתים, מעל גיל 35 ואצל נשים 40. רמת האנרגיה, הזיכרון והגוף שלנו חווים שינויים.

לחץ בעבודה

שימו לב לסיבות שגורמות לכם ללחץ. אי ידיעת הסיבות מגבירה את הלחצים כי לא מתבצע שינוי ולפיכך תהיו עם סטרס גבוה יותר וממורמרים יותר. בצעו את השינויים הנכונים לכם אישית.

  1. אין בטחון פרנסתי או בטחון תעסוקתי – לעיתים קבלה והמתנה זה הדבר הנכון ולפעמים צריך לנוע ולבצע שינויים והחלטות.
  2. מה שאתם לא מצפים לו בעבודה הפך לדבר שבשגרה – בצעו תיאום ציפיות עם הלקוחות או המעסיק כדי לא להגיע לחוסר מוטיבציה ותחושת תסכול.
  3. הרבה עבודה בזמן קצר – בין אם אתם שכירים או עצמאיים, דאגו לבצע שינויים ואל תוותרו על זמן איכות עם המשפחה, החברים ולעצמכם.
  4. התמודדות עם אחריות רבה – האצילו סמכויות או תאמו ציפיות.

דרכים להפגת המתח בצורה מיידית

תמיד אפשר להתמודד עם המתח, בצעו שינויים מידיים ושינויים ארוכי טווח. להלן דרכים שונות לפעולה:

  • תרגילים להפחתת מתח: בצעו מתיחות לגוף באופן יומיומי.
  • אל תפסיקו לנוע- השרירים יהיו רעננים ולא מנוונים וזה עושה טוב לנפש.
  • ביצוע תרגול פיזי של הרמה ושמיטת כתפיים תוך כדי נשימות בכדי לבלבל את המוח שאנו לא מאוימים ולבטל את מנגנון הבריחה. 
  • שיפור או שינוי סביבת העבודה-סדר בסביבת העבודה, ארגון הזמן ותיקון דברים ללא דחייה.
  • מדיטציית נשימה עמוקה – שכבו על הגב, 4 שניות שאיפה מהאף ו 4 שניות נשיפה מהפה. 4 פעמים. את התוצאה תחוו בעצמיכם.

  • כבו את המוח- חפשו דרכים בריאות להירגע: קראו ספר, האזינו למוזיקה, תרגילים ומדיטציה לפני השינה.

תכנית פעולה ארוכה להפגת מתחים

אורח חיים בריא ועשיר

פתחו אורח חיים בריא נטול הרגלים שליליים והתמכרויות, נהלו את החיים במקום שהחיים ינהלו אתכם: 

    • מזון בריא
    • שמירה על שעות שינה קבועות, לפחות 7-8 שעות.
    • אלכוהול וקנביס בצורה הנכונה לכם, מאוזנת. ומי שחושב שנכון לו להימנע כלל שימנע.
    • היפגשו עם חברים ובני משפחה- עדויות מצביעות על כך שקשרים משפחתיים חזקים הם מנבאים חזקים של חוסן אצל ילדים, המציידים אותם בכלים הדרושים להתמודדות עם לחץ ומצוקות.
    • תחביבים- מתדלק את הגוף והנפש באנרגיה.
    •  שיפור כישורי הורות וכישורים זוגיים – כאשר הורים משתתפים באופן פעיל בתוכניות שמטרתן לשפר את כישורי ההורות והוויסות הרגשי שלהם, הן המצבים הנפשיים והן של ילדיהם משתפרים באופן משמעותי. כך למשל, מערכת הרווחה בישראל הטמיעה תוכניות טיפוליות שנועדו לתמוך במשפחות במצבי סיכון שונים, במיוחד בתקופות של עימות או מצוקה, המציגות גישה מעשית לקידום רווחה וחוסן.
    • הליכה מהירה במשך 20 דקות כל יום- קצב של אני מאחר לטיסה.
  • פעילות גופנית-מה שבא לכם ובאמת גרם לכם להתחבר לעצמכם וגופכם. שחייה, פילאטיס מכשירים, אופניים, התעמלות ביתית, מכון כושר. עיסוק בפעילות גופנית סדירה היא אחת הדרכים היעילות ביותר להילחם במתח נפשי. מחקר שפורסם באתר פאב מד שמאגד מחקרים רפואיים, טוען שפעילות גופנית יכולה להפחית חרדה ולשפר את מצב הרוח על ידי שחרור אנדורפינים, משככי המתח הטבעיים של הגוף. 

שנו את המנהגים שלכם

אתם בלחץ? רוב הסיכויים שאתם בלופ של הרגלים מזיקים. שנו את ההרגלים ותגיעו למקומות חדשים.
 

ניהול סיכונים- בדוק אלו סיטואציות אינך מוכן להיכנס מלכתחילה. 

 היו נכונים לבצע שינויים- שנו שיטות עבודה וצעדו בדרכים חדשות.
הסתכלו רחוק וחלמו בגדול אך הכרו במגבלותיכם- היו ריאליסטים ופרקו את היעדים למטרות קרובות ברי השגה.

יכולת לומר לא- גם אם זה קשה.

דע את סביבתך- המנע מאנשים שואבי אנרגיה או מזיקים.

דעו את עצמכם – את התחומים והיכולות שהם את טובים ובהם אתם פחות. אף אחד לא מושלם.

אימוץ גישה חיובית כדרך התמודדות

 אתם שולטים על הלחץ! כדאי לשאול את עצמנו שאלות מחזקות ומפקסות:
מה המטרה שלך? האם אתה מודע לכך שיש לך חוזקות רבות? האם אתה מודע להישגיך? האם אתה מודע לתפקודך הטוב הרבה יותר משל אנשים אחרים?

האם אתה מודע לזה שמחשבה שלילית אצלך תביא לתגובה שלילית אצל האחר ובכך ללחץ נוסף וסטרס?


מקורות

Purpose in life and stress: An individual-participant meta-analysis of 16 samples – PubMed (nih.gov)

פעילות גופנית לבריאות הנפש – PMC (nih.gov)

התחברות ללקוחות קיימים

למידע נוסף והזמנת תור

להזמנת תור במערכת האוטומטית:

או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם: